הרפורמה החדשה של חדלות פירעון ושיקום כלכלי באה לעשות סדר במערכת שכמעט וקרסה לחלוטין בישראל. חייבים ונושים היו נקלעים למערבולת של תביעות בבית המשפט, הוצאה לפועל ותשלומים שאינם משולמים והיה נדמה שכל חוב נישאר פתוח לאורך שנים. הרפורמה באה לקצר את התהליך כולו ולנסות להביא לפתרון נוח ומעשי יותר עבור כל הנוגעים בדבר.

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ושינה לחלוטין את עולמם של חייבים ונושים בישראל. החור בא לעשות סדר ולהסדיר בצורה אפקטיבית יותר הליכי תשלום של חייבים לנושים שלהם, תוך כדי מתן אפשרות עבורם לסיים את התהליך כשהם נקיים מחובות ועם יכולת להמשיך בחיים שלהם עם "דף חלק".

מהי הרפורמה של חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

הרפורמה החדשה בפשיטת רגל את הליך איחוד תיקים באמצעות הכרזה על חייב מוגבל באמצעים. למרות זאת אפשר עדיין להגיש בקשות איחוד תיקים 3%. כלומר מי שיכולים לשלם 3% מגובה החוב שלהם מדי חודש יהיו במסלול של איחוד תיקים בהוצאה לפועל ומי שלא יכולים לעמוד בכך יופנו להליך חדלות פירעון.

על פי הרפורמה יש 3 מצבים להגדרת פשיטת רגל של אדם פרטי:

• עד 50,000 ₪ – אי אפשר לפתוח בהליך למעט מקרים חריגים המצדיקים זאת.
• 50,000 ₪ עד 150,000 ₪ – פתיחת ההליך תתבצע ברשם ההוצאה לפועל בלשכת הוצאה לפועל.
• מעל 150,000 ₪ – פתיחת ההליך תתבצע ע"י הממונה לחדלות פירעון במשרד המשפטים.

מומלץ תמיד לקבל יעוץ וליווי משפטי של עורך דין אשר עוסק בסוגיות של חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפני שנכנסים להליך שכזה.

על מנת להתחיל בהליך יש להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ואם הבקשה מאושרת ייעשה ניסיון להגיע להסדר תשלומים של החייב מול הנושים שלו. אם אין הסכמות בין הצדדים יחל ההליך שכולל בדיקת מצבו הפיננסי של החייב, הטלת מגבלות שונות על החייב וייקבע מה הסכום שמוקצה לו לצרכי מחייה.

לאחר 9 חודשים יגיש הנאמן דוח על מצבו ויכולותיו של החייב עם המלצות לגבי האפשרויות שלו להחזר החובות בפריסת תשלומים.

המסקנות של הנאמן יתבססו על ההכנסות של החייב, החובות העומדים מולו והצרכים שלו למחיה. כמו כן חלק מהותי במסקנות הדו"ח נוגעות לשיקום כלכלי של החייב, כלומר ליכולת לאפשר לו להחזיר את החובות בהיקף שהוא מסוגל לו וגם להשתקם כלכלית מבחינת התנהלות פיננסית ואי צבירת חובות חדשים לאורך תקופת ההליך.

האם החוק טוב לחייבים או לנושים?

על פניו החוק מקשה על החייבים אך הוא מצד שני גם מביא לכך שהם יהיו חייבים בהחזר של חלק בלבד מהחוב שלהם כלפי הנושים. הרעיון העומד מאחורי הרפורמה הוא שיהיה החזר חובות כלשהו, שעדיף על פני אי החזרת חובות או גרירה שלהם לאורך שנים ארוכות.

עבור הנושים זאת גם דרך להבטיח החזר של חלק מהחוב שלהם, לעתים חלק משמעותי ממנו, מבלי להיגרר לבית המשפט לאורך שנים ארוכות והתנהלות מתישה לאורך שנים במטרה לגבות את החובות שלהם.

המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד סתו עמון – עורך דין חדלות פירעון אשר מעניק ליווי משפטי לאנשים פרטיים וחברות בהליכי חדלות פירעון, חובות ושיקום כלכלי.